תסמונת הניכור ההורי

שיטת החיזוקים
ספטמבר 13, 2017
מחסומים לתקשורת
אוקטובר 7, 2017

תסמונת הניכור ההורי

Parental Alienation Syndrome  תסמונת הניכור ההורי:

את המונח "תסמונת הניכור ההורי" טבע פרופ' ריצ'רד גרדנר ב-1985, ארה"ב

גרדנר טען כי תסמונת זו מתפתחת בעיקר בקרב הורים גרושים, כאשר בהליך הגירושין, על רקע סכסוך בין הצדדים, מוסת אחד הילדים, או הילדים כולם כנגד ההורה שמנגד, הילדים במצב זה  מפתחים סלידה כלפי אחד ההורים וזאת ללא כל סיבה מניחה את הדעת, ניכור זה נובע משטיפת מוח חוזרת ונשנית הגורמת לילד ריחוק וניכור כלפי ההורה האחר.

גרדנר היה הראשון להתייחס לתופעה בצורה שיטתית, כשתיאר את התגובות הקשות של הילד כלפי ההורה, כמו יריקות, צרחות וקללות המבטאים את הספליט של הילד בין ההורה הטוב והמושלם (לכאורה) להורה הרע והדחוי.

הילד במצב זה מסוגל להרחיק לכת ואף להתלונן במשטרה על התנהגות ההורה המנוכר וזאת ללא כל הסבר ממצה, מצב זה עלול לפגוע עמוקות בבריאותו הנפשית של הילד, שהרי הילד מדקלם ומשחזר אך את דברי אותו הורה מרעיל ונשאב לדפוס מבלי להביע עמדה אישית, או יכולת לשקול את הסיטואציה

 

איך מתנהג ילד בניכור הורי?

(מתוך מחקרים של דר' איימי בייקר)

  • מקטין את ההורה המנוכר
  • מספק תשובות לא ברורות ואף אבסורדיות לניתוק הקשר
  • ישנה אידיאליזציה (האדרה) של ההורה המרעיל
  • אין רגשות חרטה כלפי ההורה המנוכר, אין הזדהות או אכפתיות
  • הילד משתמש בשפה שאופיינית להורה השני
  • הילד מצהיר כי הוא קיבל בלעדית את ההחלטה להתרחק
  • הניכור מגלה ניכור לא רק כלפי ההורה, אלא גם כלפי משפחתו וסביבתו

 

ההורה המנכר/המרעיל

 מחקרים זיהו 17 אסטרטגיות המופעלות על ידי ההורה המנכר

הן מתחלקות ל- 5 תחומים (מתוך עבודת המחקר של איימי בייקר)

  • ההורה המרעיל מעביר מסרים מרעילים המתארים את ההורה המנוכר כלא אוהב, מסוכן, לא זמין
  • ההורה המרעיל פועל להגבלת מפגשים ותקשורת של ההורה המנוכר עם הילד
  • ההורה המרעיל פועל למחיקת זיכרונות וסילוף זיכרונות של הילד על ההורה השני
  • ההורה המרעיל מתמרן את הילד כך שיפגע באמון של ההורה
  • ההורה המרעיל חותר תחת סמכות ההורה המנוכר

הסעיפים הללו יוצרים מצב קונפליקטואלי בנפשו של הילד, מצב היוצר דיסוננס בקרבו של הילד שמחייב אותו לבחור כדי לפוגג את אי הנחת שחווה, כך בוחר בנתק מהורה אחד וחיבור אבסולוטי להורה המרעיל בשל כך נראה תופעות הנראות כמו הפרעת אישיות אצל הילד, כמו אישיות נרקציסטית, פרנואידית, שאיפה לשלמות, נוקשות וכד'.

 

יש סוגים שונים של הורה מרעיל

התמים – לכאורה לא עושה דבר, אבל נותן יד ותמיכה לניתוק

האקטיבי – מתחזק את הכעס והפחד שלו באמצעות פעולות מנוכרות, מודע למעשיו 

האובססיבי – רוצה לפגוע בהורה השני להרוס את הקשר של הילדים עמו

כיצד לפעול?

גרדנר מציע מעורבות של גורמים סוציאליים ושירותי רווחה, במטרה לעקוב אחר המשפחה ולשקמה, מנגד יש מטפלים המציעים הימנעות ממצבים מביכים ואף פרידה זמנית, כמובן עם דלת פתוחה ולו כדי להחליש את המגמה הפוגענית של הילד, שהרי הוא שבוי בשטיפת מוח, לכן המרחק ממנו- בשעה שעובר גבול – עשוי לעורר בו תשומת לב, כי פרט לכך הוא לא פתוח לשמוע..

נושא סבוך המזיק בעיקר לילדים!  

Call Now Button //]]>